×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ראש השנה ט״ז:גמרא
;?!
אָ
וְתוֹקְעִין וּמְרִיעִין כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין כְּדֵי לְעַרְבֵּב הַשָּׂטָן. אוא״רוְאָמַר רַבִּי יִצְחָק כׇּל שָׁנָה שֶׁאֵין תּוֹקְעִין לָהּ בִּתְחִלָּתָהּ מְרִיעִין לָהּ בְּסוֹפָהּ מ״טמַאי טַעְמָא דְּלָא אִיעַרְבַּב שָׂטָן. וא״רוְאָמַר רַבִּי יִצְחָק כׇּל שָׁנָה שֶׁרָשָׁה בִּתְחִלָּתָהּ מִתְעַשֶּׁרֶת בְּסוֹפָהּ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״א:י״ב} מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה מֵרֵשִׁית כְּתִיב וְעַד אַחֲרִית סוֹפָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַחֲרִית. וא״רוְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵין דָּנִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית כ״א:י״ז} כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. וא״רוְאָמַר רַבִּי יִצְחָק ג׳שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַזְכִּירִין עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם אֵלּוּ הֵן קִיר נָטוּי וְעִיּוּן תְּפִלָּה וּמוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵירוֹ דא״רדְּאָמַר רַבִּי (אָבִין) כָּל הַמּוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵירוֹ הוּא נֶעֱנָשׁ תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית ט״ז:ה׳} וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ וּכְתִיב {בראשית כ״ג:ב׳} וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפּוֹד לְשָׂרָה וְלִבְכּוֹתָהּ. וא״רוְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: ד׳אַרְבָּעָה דְּבָרִים מְקָרְעִין גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: בצְדָקָה, גצְעָקָה, שִׁינּוּי הַשֵּׁם, וְשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה. צְדָקָה – דִּכְתִיב: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת {משלי י׳:ב׳}, צְעָקָה – דִּכְתִיב: וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה׳ בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם {תהלים ק״ז:כ״ח}, שִׁינּוּי הַשֵּׁם – דִּכְתִיב: שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ {בראשית י״ז:ט״ו}, וּכְתִיב: וּבֵרַכְתִּי אוֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן {בראשית י״ז:ט״ז}, שִׁינּוּי מַעֲשֶׂה – דִּכְתִיב: וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם {יונה ג׳:י׳}, וּכְתִיב: וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה {יונה ג׳:י׳}. וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף שִׁינּוּי מָקוֹם – דִּכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ {בראשית י״ב:א׳}, וַהֲדַר: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל {בראשית י״ב:ב׳}. וְאִידַּךְ, הָהוּא זְכוּתָא דא״ידְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא דְּאַהַנְיָא לֵיהּ. וא״רוְאָמַר רַבִּי יִצְחָק דחַיָּיב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים ב ד׳:כ״ג} מַדּוּעַ אַתְּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת מִכְּלָל דִּבְחֹדֶשׁ וְשַׁבָּת אִיבְּעִי לַהּ לְמֵיזַל. וא״רוְאָמַר רַבִּי יִצְחָק החַיָּיב אָדָם לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ בָּרֶגֶל שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא י״א:ח׳} וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי וּבִנְבָלָתָם לֹא תִגָּעוּ ויָכוֹל יְהוּ יִשְׂרָאֵל מוּזְהָרִין עַל מַגַּע נְבֵילָה תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״א:א׳} אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן בְּנֵי אַהֲרֹן מוּזְהָרִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מוּזְהָרִין. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר וּמָה טוּמְאָה חֲמוּרָה כֹּהֲנִים מוּזְהָרִין יִשְׂרְאֵלִים אֵינָן מוּזְהָרִין טוּמְאָה קַלָּה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן אֶלָּא מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ בָּרֶגֶל. א״ראָמַר רַבִּי כְּרוּסְפָּדַאי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זשְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִין בר״הבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִין וְאֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִין וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים צַדִּיקִים גְּמוּרִין נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיִּים רְשָׁעִים גְּמוּרִין נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְמִיתָה בֵּינוֹנִיִּים תְּלוּיִין וְעוֹמְדִין מר״המֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוה״כיוֹם הַכִּפּוּרִים זָכוּ נִכְתָּבִין לְחַיִּים לֹא זָכוּ נִכְתָּבִין לְמִיתָה. א״ראָמַר רַבִּי אָבִין מַאי קְרָא {תהלים ס״ט:כ״ט} יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ יִמָּחוּ מִסֵּפֶר זֶה סִפְרָן שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִין חַיִּים זֶה סִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ זֶה סִפְרָן שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. ר״נרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא {שמות ל״ב:ל״ב} וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ מְחֵנִי נָא זֶה סִפְרָן שֶׁל רְשָׁעִים מִסִּפְרְךָ זֶה סִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ זֶה סִפְרָן שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. תַּנְיָא ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים חג׳שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת הֵן לְיוֹם הַדִּין אַחַת שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִין וְאַחַת שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִין וְאַחַת שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים צַדִּיקִים גְּמוּרִין נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיֵּי עוֹלָם רְשָׁעִים גְּמוּרִין נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְגֵיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר {דניאל י״ב:ב׳} וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם בֵּינוֹנִיִּים יוֹרְדִין לְגֵיהִנָּםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
וכל שנה שנמנעו מתוך פשיעתם ולא תקעו בר״ה יהו דואגים להיות מריעים לה בסופה וכשתוקעים ומתפללים ונכנעים ובאים לפני השם ית׳ כדלים וכרשים יהיו בטוחים שהם נענים והוא שאמרו כל שנה שהיא רשה בתחלתה מתעשרת בסופה. אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו שבאותה שעה שנאמר כי שמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם וזה דבר צריך שיוצנע בחדרי הלב נמשך למה שצריך שיושם לפנה ולראש באמונת התורה והוא להיות ידיעתו ית׳ בלתי מבטלת האפשר ובתלמוד המערב אמרו אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך היית לא נאמר אלא אתה עכשו. מי שמתחסד בפני הכל ומתראה לפניהם כסומך על הנס וכראוי להשמע לפני בית דין של מעלה הוא גורם לעצמו להיות עונותיו ניכרים והוא שאמרו שלשה דברים מזכירין עונותיו של אדם קיר נטוי ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו לשמים ופירשו במסכת בבא קמא (צ״ג.) במקום שיש ב״ד ויכול להיותו קובל עליו בפניהם ועיון תפלה פירושו בכאן שמעיין בתפלתו אם נענה אם לאו ואומר בעצמו שיענה שדבר זה מביאו שאם אינו נענה מהרהר אחר מדותיו של הקב״ה ומ״מ יש מקומות בתלמוד שאתה צריך לפרש בעיון תפלה שמכוין תפלתו כראוי והוא שאמרו במס׳ שבת פ׳ כתבי (שבת קי״ח:) דאמר ר׳ יוסי תיתי לי דקיימית עיון תפלה וכן שם בפ׳ מפנין (שבת קכ״ז.) שמונה עיון תפלה עם הדברים שאוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. אע״פ שהוחלט אדם בעבירות עד שקו הדין נותן להיות נגמר דינו לרעה לא יתיאש מן הרחמים ומן התפלה ומן התשובה וירבה בתפלות ובצדקות וישנה מעשיו ויעשה בעצמו תחבולות להתעורר בשנוי הנהגותיו כגון שנוי השם עד שיתעורר בשנוי זה שהוא אחר ושהנהגותיו יתחדשו בהתחדשות השם או שישנה את מקומו וכן כל כיוצא בזה. חייב אדם להקביל פני רבו ברגל. וכן כל אדם חייב לטהר עצמו ברגל לאכול חוליו בטהרה. אע״פ שבכל יום ויום ראוי לאדם לפשפש במעשיו לשוב מדרכו הרעה כמו שאמרו ז״ל אבות פ״ב מ״י שוב יום אחד לפני מיתתך מ״מ בזה״ז ר״ל ר״ה ראוי לו להתעורר ביותר אמרו ז״ל דרך משל ג׳ ספרים נפתחים בר״ה על הרשעים ועל הצדיקים ועל הבינוניים ר״ל שכל אחד ואחד נידון כפי מעשיו כמו שביארנו במשנה ויתעורר לפשפש במעשיו ולחזור ממה שהוא בידו מן העבירות והמתרשל בזמן הזה מן התשובה אין לו חלק בי״י אלהי ישראל שכל השנה אין ההתעוררות מצוי כל כך ואף מדת הדין מתיאשת ממנו וממתנת לו עד זמן זה והוא אצלי מה שאמרו אין בית דין של מעלה נכנסין לדין עד שיקדשו בית דין של מטה את החדש.
אף בזמן הצרות ראוי לאדם לפשפש במעשיו וכן בשעה שייסורין באין עליו להתבונן שהכל מתגלגל מאתו ית׳ על ידי עונותיו ומ״מ שעת המות היא שעה הכרחית לכל מי שרוצה לחיות את נפשו לשוב ולהתחרט על מה שקדמו מן המרי ולהשיב החמס אשר בידו ולהתודות על מה שחטא שאם לא עכשו אימתי ואין לנפש תשובה אחר מותה וידע ויתבונן שאם ימות בלא תשובה הוא נדון כפי רשעו לדורי דורות אלא שהכאבתו גדולה כפי גודל חטאיו ואם הוא בינוני נדון על חטאיו זמן ידוע כפי מה שיחייב יושר משפטיו ית׳ והצדיק נחתם לאלתר לחיים ולתענוג נפשיי אלא שהתענוג מתרבה כפי מה שתחייב השגחת הגומל לפי רוב צדקותיו מעתה ישתדל כל אדם להתעורר להיותו בכלל הצדיקים ויראה עצמו כחייב או כחציו חייב כדי שישתדל להכריע עצמו לכף זכות ולא עוד אלא שיחשוב עצמו כאלו כל העולם תלוי בו כדי שישתדל להכריע עצמו וכל העולם כלו לכף זכות וכן כל כיוצא באלו ההנהגות:
ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×